מהם דפוסים של אדם שמן? - אתם בטח מכירים את האכילה בסתר, שלא יתפסו אתכם, חלילה, נוגסים במשהו אסור, משמין, את זה שהכל מנוהל ביום יום שלנו סביב האוכל, חושבים אוכל, לא משאירים פירור בצלחת, וכמובן, ביטחון וערך עצמי נמוכים ביותר.
הרזיה היתה פנטזית כל החלומות שהיו לי, "כשארזה אהיה אדם אחר, אף אחד לא יוכל לי" - שיננתי לעצמי בכל פעם שעלה החלום. מכאן, כמובן, אפשר להניח שהביטחון העצמי שלי היה בעובי של קרקר עם שכבה דקה של גבינת 1.5%, ההערכה העצמית שלי היתה קבורה עמוק תחת יסודות הבניין בו גרתי, אז אפשר להבין שהחלום הגדול ביותר שלי היה לרזות, לרזות ו...לרזות.
אז, החלטתי ללכת על החלום ולא להמשיך ולהשאר באגף החולמים, שריינתי כוחות, לקחתי את עצמי בידיים ויאללה, הרזיה, עכשיו, כאן ומבלי להביט לאחור.
לאחר תקופה של חצי שנה הצלחתי להשיל מעליי כ- 30 ק"ג, לא רק שנפטרתי מאותם ק"ג מעיקים, הצלחתי להחזיר או יותר נכון, לרכוש ביטחון עצמי גבוה, להכיר ולהפתיע את עצמי ביכולות שלי שלא חשבתי שישנן בי ובכך להעריך את עצמי הרבה יותר, והחשוב מכל, בוז עצמי גדול שהתחלף לאהבה עצמית.
הדפוסים שהיו נעלמו להם לאט לאט, לא אוכלת בסתר יותר, כי ממש לא מעניין אותי מה חושבים עליי כאשר אני אוכלת, היום יום שלי רחוק מלהיות מנוהל סביב אוכל, והמחשבות מרחפות להן למקומות אחרים, ולא...לא לאוכל, משאירה הרבה פירורים בצלחת ולא דואגת או נלחצת שחלילה לא סיימתי הכל, איזה כייף לי עכשיו.
מבחינה חזותית השתניתי מאד, משמנה מוזנחת, עצובה ומיוסרת, הפכתי להיות אשה לא רזה אך, רחוקה מלהיות שמנה, שמחה, נאה ומחוזרת, וכל זה כמובן, תרם לי במובן האישי לביטחון גבוה, אך, העבודה העצמית אף פעם לא מסתיימת, המודעות תמיד שואפת להתפתח עוד ועוד.
עצם העובדה שהמראה החדש שלי הקנה לי ביטחון עצמי, לא נתן לי לשכוח שלאוכל הגעתי מתוך מקומות רגשיים קשים, ואם לא אטפל בהם, גם כשאני השלתי מעליי כ- 30 ק"ג, יש מצב שאחזור לאותו מקום אם שורש הבעיה לא תטופל מהיסוד.
לכן, הרזיה זה לא טיפול בבעיה, זה רק טיפול בסימפטום. בכדי לא לחזור לאותה תוצאה הבנתי שאני צריכה לעשות פעולה שונה, שלא תמיד נעימה, מצריכה כוחות נפשיים, שוברת הכחשות, כנות מירבית עם עצמי ולדעת וללמוד את עצמי על בסיס יום יומי עם יד על הדופק.
וכמו בכל דבר שהוא תהליך, אזי הרזיה מהירה לא תניב פירות, אם לא תהיה עבודה עצמית מבחינה פיזית, נפשית ורוחנית.
הכותבת היא סיגל דביר, מנהלת בלוג מצליח על שמנה לשעבר אשר מספרת את סיפורה האישי כשמנה, משתפת את רגשותיה, תחושותיה וכאביה כבחורה עבת בשר ובנוסף מחלקת עצות אישיות להצלחה.www.seesigal.com
